עורך דין לשון הרע בתוך המשפחה

לשון הרע בתוך המשפחה קורה לא מעט. סכסוך גירושין או מריבה על ירושה גולשים בקלות אל מחוץ לחדר: פוסט על בן הזוג לשעבר, הודעה בקבוצת ההורים, האשמות בפני הילדים, החברים או מקום העבודה. דווקא בסכסוך משפחתי, כשהרגשות בשיא והקרובים מכירים את כל הפרטים, הפגיעה בשם הטוב מהירה וכואבת במיוחד. אנחנו מלווים את שני הצדדים: מי שנפגע מפרסום כזה ומי שנתבע בגינו.

למה זה קורה דווקא במשפחה

בהליכי גירושין, בסכסוכי משמורת ובמחלוקות על עיזבון, אנשים מרגישים שנעשה להם עוול ומחפשים דרך להשמיע את הצד שלהם. הרשתות החברתיות וקבוצות ההודעות הופכות את זה למיידי: משפט אחד שנכתב בכעס מגיע תוך דקות לעשרות אנשים שמכירים את כל המעורבים. מה שנראה באותו רגע כפריקת לב יכול להיחשב לשון הרע, ולהפוך לתביעה נוספת בתוך סכסוך שגם כך קשה.

מתי זה קורה בחיים

• פוסטים ותגובות ברשתות החברתיות על בן או בת זוג לשעבר.
• הודעות בקבוצות וואטסאפ של ההורים בגן או בבית הספר, של המשפחה המורחבת או של השכונה.
• האשמות על התנהגות כהורה או כבן זוג, שמופצות במהלך גירושין או סכסוך משמורת, מחוץ לכותלי בית המשפט.
• פניות למעסיק, ללקוחות או לקהילה של בן הזוג, במטרה לפגוע בו.
• אחים ויורשים שמפיצים טענות זה על זה במהלך סכסוך על צוואה או עיזבון.
• הורים או חמים וחמות שמדברים על בן הזוג של ילדם באוזני הסביבה.

מהי לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, או לפגוע במשרתו, בעסקו או במשלח ידו.

הפרסום אינו חייב להיות בעיתון. על פי החוק, גם דברים שנאמרו בעל פה, נכתבו, או הופצו בכל אמצעי אחר יכולים להיחשב פרסום, אם הם יועדו לאדם אחר זולת הנפגע והגיעו אליו. העובדה שהדברים נאמרו בתוך המשפחה לא מוציאה אותם מתחולת החוק.

מה ההבדל בין מה שנאמר בהליך למה שנאמר בחוץ

החוק מגן על דברים שנאמרים במהלך דיון בבית משפט ובכתבי טענות שהוגשו בו. מי שיוצא עם אותן טענות אל מחוץ להליך, לרשתות או לסביבה הקרובה, אינו נהנה בהכרח מאותה הגנה. זו נקודה שחשוב להכיר לפני שמשתפים אחרים במה שקורה בתיק, במיוחד כשההליך בענייני משפחה מתנהל בדלתיים סגורות.

מה אפשר לדרוש

לשון הרע היא עוולה אזרחית, ובנסיבות מסוימות גם עבירה פלילית. בהליך אזרחי יכול בית המשפט לפסוק פיצוי, ובמקרים המתאימים החוק מאפשר פיצוי גם ללא הוכחת נזק. בנוסף ניתן לבקש צו האוסר על המשך הפרסום, וכן לבקש שיפורסם תיקון או הכחשה של הדברים. כשהתביעה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, היא יכולה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לנסיבות.

ההגנות של מי שנתבע

לא כל אמירה פוגעת היא לשון הרע שמקימה חיוב. החוק מכיר בין היתר בשתי הגנות מרכזיות:

• אמת בפרסום: הדבר שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי.
• תום לב: הפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שהחוק מונה, למשל תלונה לרשות מוסמכת, או הגנה על עניין אישי כשר.

מי שקיבל מכתב התראה לא צריך למהר להשיב או למחוק דברים בלי להבין את המשמעות. תשובה לא נכונה יכולה להרע את המצב, גם בתיק הגירושין או הירושה שמתנהל במקביל, ולכן כדאי לבחון את המכתב לפני כל צעד.

איך מתנהל הטיפול

1. שמירת ראיות: תיעוד הפרסום, צילומי מסך, מועד הפרסום ומי נחשף אליו.
2. בדיקה משפטית: האם הדברים הם לשון הרע, מהן ההגנות האפשריות ואיך הצעד ישפיע על הסכסוך המשפחתי כולו.
3. מכתב התראה או תשובה לו: ניסיון לפתור את העניין מחוץ לבית המשפט, כולל דרישה להסרה ולהתנצלות.
4. הליך משפטי: הגשת תביעה או הגנה בפניה, כשאין מנוס מכך.

שאלות נפוצות