מרגישים שמישהו עוקב אחריכם? התחלתם לפתח ויכוחים קבועים וקשים עם קרוב במשפחה? חוששים לחייכם ומרגישים מוטרדים? יתכן מאוד כי אתם זקוקים לצו הרחקה חוקי.
מהו צו הרחקה?
דמיינו שאתם הולכים ברחוב ומרגישים שמישהו מאחוריכם. אתם ממשיכים ללכת, ולפתע הוא קרוב מעל למצופה. אולי אתם מכירים אותו. אולי הוא אלמוני לחלוטין. עם זאת, התחושה המרתיעה עוברת בגופנו ואנו יודעים שמשהו לא בסדר.
זוהי התחושה שרבים עוברים לפני שהם מחליטים לפנות לבית המשפט או לקצין המשטרה ולהוציא צו הרחקה כנגד אדם אחר. צו הרחקה או צו הגנה הוא צו משפטי בו נעשה שימוש על מנת לספק הגנה לאדם, עסק, חברה או ציבור. צווי הרחקה ניתנים לאישים שמרגישים כי סבלו מהטרדה, התנהגות לא ראויה או קללות מצד כל אדם, בין אם זר לחלוטין, שכן, חבר או קרוב משפחה עצבני במיוחד. הוא קובע כי אין על אדם X להתקרב לאדם Y או ליצור עמו כל קשר, לכל הפחות עד לסיום החקירה.
כל פגיעה באוטונומיה שלנו ו/או באיכות החיים שלנו מצדיקה את הצורך בצו הרחקה מן המניין, על ידי פניה למשטרה להגשת תלונה כנגד המטריד או לחלופין לעתור לבית המשפט ולתבוע את המטריד בעבור פיצויים כספיים. כל צו הרחקה הוא זמני, ומטרתו העיקרית היא לסייע ולהפריד בין שני צדדים שככל הנראה כועסים אחד על השני או להרחיק בין גורם מטריד לאדם חסר ישע.
מאחר ומדובר בתהליכים ממושכים, עד לקבלת גזר הדין הסופי פעמים רבות אותם פונים מקבלים את האפשרות להגיש את צו ההרחקה כנגד המטריד מבעוד מועד, בכדי להבטיח שההטרדה תיפסק עד לסיום החקירה וכי במידה ולא יהיה תיעוד של הגורם המטריד והעובדה שהוא ממשיך בפעילותו למרות שהוזהר על ידי החוק.
קיימים כשלושה סוגים עיקריים של צווי הרחקה, כאשר האחד הוא נגד אדם זר וניתן על ידי סמכות החוק למניעת הטרדה מאיימת, השני הוא כנגד קרוב משפחה וניתן על ידי סמכות החוק למניעת אלימות במשפחה והשלישי ניתן על ידי קצין המשטרה, לרוב תוך מסגרת של חקירה פלילית.
הפרה של צו הרחקה כנגד אדם זר או כנגד קרוב משפחה מהווה עבירה פלילית לכל דבר, מאחר והצו ניתן על ידי גורם משפטי. הפרה של צו הרחקה הניתן על ידי קצין משטרה אף חמורה יותר, ועשויה להוביל להפרה של תנאי השחרור ממעצר של מקבל הצו, ולהוביל אותו למאסר או לעונש חריף יותר.
החוק למניעת הטרדה מאיימת
החוק למניעת הטרדה מאיימת תשס”ב-2001 מאפשר להוציא צו הרחקה כנגד אדם זר. הוא גם קובע את התנאים לקבלת צו הרחקה ולרוב מנוהל מול משפט השלום בכל עיר.
מטרת החוק היא להגן על כל אזרח מפני עלבון, פגיעה פיזית או ירידה באיכות החיים, בכדי לשמור על כבודו ולמנוע אסון. הטרדה נחשבת ככל מעשה שפוגע באדם האחר ובשלוות חייו, בין אם באופן מילולי או פיזי, ישיר או עקיף.
אדם אשר סובל מהטרדה, איומים או חושש לפציעה מצד המטריד יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש בקשה לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת כלומר, צו הרחקה לכל דבר. רוב הפעמים, המטריד יגיש את הבקשה בליווי של עורך דין משפחה המנוסה בתחום.
בסעיף השני לחוק, מתועדים כל המקרים וההתנהגויות הנחשבים להתנהגויות מאיימות כנגד אדם אחר. הטרדה מאיימת נחשבת למעקב אחרי אדם אחר, הפעלת איומים כלפיו, פגיעה פיזית כלפיו, פגיעה ברכושו או בשמו הטוב, תוך אמונה שישוב לפגוע באותו אדם שוב ושוב.
בכדי לקבל צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת יש לעתור לבית משפט השלום ולהגיש בקשה בליווי של תצהיר מאומת. האדם המוטרד, היועץ המשפטי לממשלה או כל אדם שמכיר את המוטרד יכולים לעתור לבית המשפט ולבקש לקבל צו הרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
בכדי לקבל את הצו, יש להוכיח שאותו מטריד מתואר אכן פעל בצורה הנחשבת כהטרדה מאיימת מן המניין. בנוסף, חיוני להציג ראיות מוחשיות המוכיחות כי אותו מטריד אכן נקט בהטרדה מאיימת כלפי צד א’. ראיות טובות במקרה זה הן הקלטות, סרטונים, צילומים, תכתובות בין הצדדים ועוד. בהתאם לכך, בית המשפט יקנה צו הרחקה או יבקש לנהל דיון משפטי בין שני הצדדים, בכדי לשמוע את כל הטענות ולהגיע להחלטה מושכלת בדבר.
בית המשפט יקנה צו הרחקה על בסיס החוק להטרדה מאיימת אך ורק אם תוצג הוכחה חותכת בדבר. במידה ובית המשפט לא ראה לנכון להוציא צו הרחקה כנגד המטריד, לעיתים הוא יטיל את תשלום ההוצאות של בית המשפט על מבקש הצו, כאמור המוטרד.
צו למניעת הטרדה מאיימת
לאחר קבלת צו ההרחקה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, המטריד יקבל הוראות מפורשות לפיהן יהיה עליו להתנהל, כאשר הפרה שלהן נחשבת לעבירה פלילית לכל דבר. על המטריד אין להתקרב אל המוטרד, ליצור עמו קשר, להימנע מנגיעה או פגיעה ברכושו ועוד.
מעבר לעונש שיקבל המטריד במידה ויעבור על צו למניעת הטרדה מאיימת, פעמים רבות בית המשפט מבקש מהמטריד גם להפקיד סכום מסוים של כסף בקופת בית המשפט, שיהיה עליו לשלם במידה ויפר את צו ההרחקה.
לפי סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת צו הרחקה מסוג זה מוגבל עד לחצי שנה, אך כמובן שבית המשפט יכול להתכנס מחדש ולהאריך את משך הצו לחצי שנה נוספת. צו הרחקה לרוב לא יעלה בתוקפו על יותר משנה, ובמקרים חריגים על שנתיים.
צו הרחקה לבן משפחה
צו הרחקה לבן משפחה או צו הגנה לבן משפחה לרוב ניתן עקב אלימות או איומים שנעשים בקרב בני המשפחה, מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה. מטרת החוק היא להרחיק את בן המשפחה האלים מבית משפחתו כלומר, לתת צו הרחקה מהבית ומכל מקום שבו בני המשפחה האחרים עשויים לבלות, בין אם מקום עבודה או מסגרת לימודית.
לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, לכל בן משפחה מוטרד ניתנת הזכות לעתור לבית משפט השלום ולהוציא צו הרחקה לבן משפחה אחר. לפי החוק, בן משפחה נחשב ל”בן זוג, הורה, הורה של בן זוג או בן זוג של הורה, סבא או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית וכן מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתעורר כמו, וקטין חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור” (לפי החוק למניעת אלימות במשפחה). כלומר, גם צו הרחקה לגרוש נחשב לצו הרחקה שניתן לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. צו הרחקה לגרוש ניתן במקרים חריפים שבהם אחד מהגרושים פועל בצורה אלימה מילולית או פיזית במזיד, ועל ידי כך פוגע בשלוות המשפחה.
לפי סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, גם במקרה זה יכולים האדם המוטרד, היועץ המשפטי לממשלה או מישהו שקרוב למוטרד להגיש בקשה לצו הרחקה לבן משפחה. בכדי לקבל את צו הרחקה לבן משפחה יש להוכיח כי המוטרד אכן סובל מהטרדה כמו התעללות נפשית ורגשית, אלימות מינית, אלימות פיזית או כליאת שווא. על המטריד להציג ראיות מוחשיות המוכיחות כי מדובר בהתנהגות שחוזרת על עצמה הפוגעת בשגרת חייו, והסיכויים גבוהים שגם תחזור על עצמה בשנית בעתיד. בכדי לעשות זאת, כדאי ואף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה המנוסה בתחום, ויודע כיצד לאגד את כל הראיות למקשה אחת ולהציג אותן בצורה בהירה בפני בית המשפט. ככל שהראיות הן מוצקות יותר, כך עולים הסיכויים כי צו ההרחקה אכן יינתן על ידי בית המשפט.
בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, גם במקרה זה בית המשפט מורה על מתן צו הרחקה לבן משפחה ולעיתים גם על צו הרחקה מהבית. צו הרחקה מהבית ניתן לאדם שעליו להימנע מכניסה לבית מגוריו כתוצאה מפעילות מאיימת שהפעיל נגד קרובי משפחה או אנשים שמתגוררים עמו באותו הבית. לאחר קבלת הצו, בן המשפחה לא יוכל לפנות אל המטריד באופן ישיר או עקיף, וכל הטרדה או פניה אליו יחשבו כעבירה פלילית לכל דבר.
בנוסף, בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה, בית המשפט יכול להורות למטריד לעבור סדנאות לשליטה בכעסים ואלימות לצורך יישום הצו, ולהימנע מביטול הצו עד להשלמת הסדנאות הנ”ל. באותו האופן, לבית המשפט הסמכות למנוע מהמטריד להחזיק בנשק במידה ויש לו רישיון לכך. בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, באפשרות בית המשפט גם לבקש מהמטריד להפקיד דמי ערובה בקופת בית המשפט, כאשר ייעשה בהם שימוש במקרה של הפרה של הצו.
בדומה לצו הניתן בחסות החוק למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה ישמור על תוקפו במשך כחצי שנה, כאשר לבית המשפט ישנה הזכות להאריך את משך תקופת הצו בחצי שנה נוספת, ובמקרים חריגים גם להאריך את תוקפו למשך תקופה של שנתיים בסך הכול.
צו הרחקה מהמשטרה
צו הרחקה מהמשטרה ניתן על ידי קצין משטרה בעל סמכות להורות על צו הרחקה במסגרת תנאי מעצר או על ידי בית המשפט למעצרים. לקצין המשטרה קיימת הסמכות להטיל את צו ההרחקה לפי חוק סדר הדין הפלילי תשנ”ו-1996.
לפי החוק, לקצין המשטרה מותר להטיל הגבלות על חשוד שעבר חקירה ומעצר ובין היתר לדרוש ממנו להפקיד ערובה למניעת בריחה והבטחת קיום החוקים והמגבלות המוטלים עליו, להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, להטיל עליו חובה להתייצב בתחנת המשטרה בימים ושעות קבועים ועוד.
לפי סעיף 42 לחוק המעצרים, קצין משטרה אף רשאי להנפיק צו הרחקה נגד חשוד מסוים כלפי אדם או מיקום בארץ. בהתאם לכך, על החשוד יהיה להימנע מיצירת קשר עם אנשים מסוימים לאורך כל תהליך החקירה נגדו. אף על פי שיתכן וגם במקרה זה המטרה היא למנוע הטרדה מצד החשוד, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת ולחוק למניעת אלימות במשפחה עיקר המטרה של צו הרחקה במקרה זה היא לשמור על טוהר החקירה ולמנוע שיבוש של הליכי חקירה כתוצאה מיצירת תקשורת לקויה או אפילו אלימה שתחריף את המצב.
במידה והחשוד אינו רואה את הוצאת צו הרחקה מהמשטרה נגדו כהוגנת, באפשרותו לערער על החלטת קצין המשטרה בפני בית המשפט. כאמור, הפרה של צו הרחקה הניתן על ידי קצין משטרה או בית המשפט למעצרים נחשבת לעבירה פלילית ואף לעיתים לעבירה של תנאי שחרור ממעצר, מה שעשוי להוביל למעצר מחודש של החשוד ולשלילה של תנאי השחרור שלו.
הפרת צו הרחקה
כל אדם שעשוי להפר את צו ההרחקה שהוטל עליו, בין אם מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת או החוק למניעת אלימות במשפחה מבצע עבירה פלילית לכל דבר, בהתאם לחוק העונשין התשל”ז-1977. לפיכך, בסעיף 27 לחוק נקבע כי כל אדם המפר צו שיפוטי שמטרתו להגן על אדם אחר מילולית ופיזית, דינו לקבל עונש ממוצע של 4 שנות מאסר.
כאמור, הפרה של צו הרחקה מהמשטרה לעיתים מהווה גם עבירה פלילית וגם הפרה של תנאי מעצר, ולכן במקרה כזה מפר הצו ככל הנראה ייעצר באופן מיידי ויקבל תקופה לא מבוטלת של מאסר, בהתאם לפשע המקורי שבוצע ובהתחשב בהפרת הצו.
אין זה מומלץ להפר צו הרחקה בין אם ניתן על ידי המשטרה או בית המשפט. במידה וקיימת התחושה כי הצו ניתן בצורה לא הוגנת, מומלץ לערער על הנושא מול בית משפט השלום או בית המשפט למעצרים, ולעבור תהליך משפטי הוגן וחוקי שבסופו תצא האמת לאור.
לסיכום, קיימים כשלושה סוגים עיקריים של צווי הרחקה: צו הרחקה הניתן מתוקף החוק למניעת הטרדה מאיימת, הניתן כנגד אדם זר. צו הרחקה לבן משפחה, המהווה גם צו הרחקה מהבית לעיתים קרובות, וניתן מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה. וצו הרחקה הניתן על ידי הקצין למשטרה או בית המשפט למעצרים, תוך ניהול של חקירה משטרתית.
מטרת צווים אלו היא להגן על אדם מוטרד ולשמור על טוהר החקירה המשטרתית. צווים מסוג זה נאכפים במשך כחצי שנה לפחות וניתן לערער ולנסות לבטל אותם במידה והנאשם מוצא לנכון שהאישומים נגדו אינם נכונים.
במידה ומתעורר הצורך להוציא צו הרחקה או לבטל צו הרחקה, כדאי ואף מומלץ לפנות אל עורך דין משפחה מוסמך ומנוסה, המסייע לנהל את התהליך בצורה מסודרת ועל מיי מנוחות מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת גזר הדין על ידי בית המשפט.
